מראה סאטן

נקודה שמבלבלת רבים: סאטן אינו חומר גלם אלא שיטת אריגה. אותה אריגה יכולה להתבצע במשי, בפוליאסטר, בוויסקוזה או בתערובת, והתוצאה תיראה דומה אבל תתנהג אחרת לגמרי מבחינת משקל, נפילה ומחיר.

מה שמייצר את המראה הוא מבנה האריגה. חוטי השתי צפים על פני השטח לאורך מקטעים ארוכים לפני שהם נכנסים פנימה, וכך נוצר משטח חלק מאוד עם מעט מאוד נקודות הצטלבות. משטח כזה מחזיר אור בצורה מכוונת ולא מפוזרת, ומכאן הברק.

ההחזר הזה הוא גם היתרון וגם הדרישה. מכיוון שהאור נע עם הצורה, כל קימור וכל קיפול מקבלים הדגשה — קיפול נראה עמוק יותר וקו נראה מוגדר יותר. אבל מאותה סיבה בדיוק, כל אי־דיוק מודגש גם הוא: תפר שאינו ישר, קמט שנשאר מישיבה או קו שאינו מדויק בולטים בסאטן הרבה יותר מבבד מט.

התאורה משנה את התוצאה באופן דרמטי. באור ערב רך ההחזר מתפרש על שטח גדול ונקרא כעומק; באור יום ישיר או בתאורה נקודתית חזקה הוא מתרכז והופך לבוהק. אותה שמלה יכולה להיראות שקטה בחלל אחד ובוהקת בחלל אחר, ולכן שווה לראות אותה ביותר מתאורה אחת.

מבחינת צללית, לסאטן נפילה כבדה יחסית והוא מחזיק קיפולים גדולים ומסודרים במקום להתפזר. זה עובד היטב בגזרות עם קווים ברורים ופחות בשמלות שאמורות לנשוב ולזוז. באתר הזה המונח מופיע כמראה סאטן ולא כסאטן, כי המראות הם הדמיות ולא בדים פיזיים.

יש גם ווריאציה שנקראת Duchesse satin — סאטן כבד ומובנה במיוחד, שמחזיק צורה בכוחות עצמו ומשמש בגזרות עם נפח גדול. בקצה השני יש סאטן דק וגמיש שמשמש לגזרות נופלות. שני הבדים ייקראו סאטן, אבל הם מתנהגים אחרת לגמרי.

נקודה מעשית אחרונה: סאטן מראה סימני מים ולכן דורש זהירות עם משקאות ועם גשם. זו לא סיבה להימנע ממנו, אבל זה שיקול שכדאי להכיר מראש כשמדובר באירוע חוץ.