Lace look
תחרה היא בד שבנוי מדוגמה ולא ממשטח רצוף. החוטים שזורים כך שנוצרים אזורים מלאים ואזורים פתוחים, והיחס ביניהם הוא מה שקובע איך היא נראית.
המשתנה החשוב ביותר הוא קנה המידה של הדוגמה. תחרה עדינה עם דוגמה קטנה וצפופה נקראת כמרקם אחיד — מרחוק היא נראית כמעט כמו בד רגיל עם עומק. תחרה עם דוגמה גדולה ובולטת נקראת כמעט כהדפס, ואפשר לזהות בה צורות בודדות. שתיהן תחרה, אבל הן מייצרות שתי תחושות שונות לגמרי.
יש מגוון גדול של סוגים, ולכל אחד אופי משלו. תחרת שנטילי דקה ורכה עם דוגמה עדינה; תחרת אלנסון בולטת יותר עם קווי מתאר מודגשים; תחרת גיפור כבדה יותר ובנויה מצורות מלאות בלי רשת רקע. השמות האלה מגיעים מערים ואזורים באירופה שבהם התפתחו שיטות הייצור.
מכיוון שתחרה שקופה חלקית, מה שמתחתיה קובע חלק גדול מהמראה. תחרה על בטנה בגוון זהה נקראת כמרקם על המשטח; תחרה על בטנה בגוון שונה יוצרת ניגוד ומדגישה את הדוגמה; ותחרה על רשת אילוזיה שקופה יוצרת אשליה שהדוגמה צפה על העור.
השימוש הנפוץ ביותר בשמלות כלה הוא כשכבה עליונה על כל השמלה או על חלק ממנה — לרוב על המחוך, על השרוולים או על השובל. שווה לשים לב לאופן שבו התחרה מסתיימת בקצוות: קצה חתוך בקו ישר נראה כחיתוך של בד, וקצה שמסתיים בשולי הדוגמה עצמה נראה כסוף טבעי.
יש הבחנה חשובה בין תחרה שנתפרה כשכבה שלמה לבין אפליקציות תחרה — חתיכות בודדות שנגזרות מהדוגמה ומונחות במקומות נבחרים. אפליקציות מאפשרות לפזר תחרה בצפיפות משתנה, למשל צפוף במחוך ומתפוגג לכיוון השוליים, וזה אפקט שאי אפשר לקבל משכבה אחידה.
מבחינה מעשית, תחרה עם דוגמה בולטת נתפסת בקלות בתכשיטים ובציפורניים. שווה לבדוק את קצוות הדוגמה, בעיקר באזורים שנוגעים בידיים או בשולחן.
