הדמיית AIהשרוול הוא הפרט שהכי משנה את האיזון של החלק העליון, וגם זה שהכי קל להוסיף או להסיר בדיעבד. שווה להכיר את האפשרויות לפני שמחליטים.
הקלאסי. נצמד לזרוע לכל אורכה ומסתיים בשורש כף היד או מעט אחריו. הוא מוסיף כיסוי בלי להוסיף נפח, ולכן הוא הבחירה כשרוצים לשמור על קו נקי.
בתחרה או ברשת אילוזיה הוא נראה קליל בהרבה מאשר בבד אטום — אותו כיסוי בדיוק, מסה חזותית שונה לגמרי.
רחב לכל אורכו ונאסף בשורש כף היד. האיסוף הוא הפרט הקריטי: בלעדיו השרוול נראה מוזנח, ואיתו הוא מקבל קו סיום ברור.
הוא מוסיף נפח משמעותי לחלק העליון, ולכן הוא עובד הכי טוב מול חצאית שאינה רחבה במיוחד. שרוול בלון על גזרה נסיכותית מלאה יוצר הרבה מסה.
מסתיים בכתף או מעט מתחתיה. זה למעשה פרט של כתף ולא של זרוע — הוא מוסיף נפח בנקודה אחת ומשאיר את הזרוע חופשית.
הוא מזוהה עם מראה רומנטי, ומוסיף רכות בלי להוסיף כיסוי של ממש.
יריעת בד שנופלת מהכתף ולא עוטפת את הזרוע. הוא נע בנפרד מהגוף, ולכן הוא מוסיף תנועה ולא מבנה.
יש שתי גרסאות: קייפ קצר שנופל עד המרפק, וקייפ ארוך שיורד עד הרצפה ומתמזג עם השובל. השנייה יוצרת קו אנכי רצוף מהכתף עד סוף השמלה.
מתחבר בכתף או נלבש מעל השמלה, וניתן להסרה. זה הפתרון הגמיש ביותר — כיסוי מלא לטקס וללא שרוול לרחבה.
שווה לבדוק איך השמלה נראית בלי השרוול. לפעמים נשארים לולאות או תפרים גלויים, וזה משהו שרואים רק כשמסירים.
הכלל הפשוט: שרוול עם נפח מתחרה עם מחשוף רחב.
מחשוף סירה או מחשוף מרובע רחב כבר יוצרים קו אופקי דומיננטי בראש השמלה. שרוול נפוח לצידם מוסיף עוד מסה לאותו אזור. אם המחשוף חזק, כדאי שהשרוול יהיה שקט — ולהפך.
